כמה פעמים אתם מבצעים פעילות גופנית בשבוע?
[תוצאות]



                  

  תרופות במטבח:
                    10 מאכלים לשדרוג הבריאות

 

 

1. פרופוליס ואבקני דבורים  2. יין אדום  3. שוקולד מריר  4. כרוב כבוש 
5. עשב החיטה  6. אבקת מי חלבון WHEY  7. נבטים  8. זיתים 
9. ליקריץ  10. אצות 

 

 

אצות, ליקריץ, יין, זיתים, כרוב ואפילו שוקולד. מאכלים אלו ואחרים אינם נמנים על הרשימה המיידית של מזון בריאות ובוודאי נפקד מקומם מתפריט של דיאטות רבות. אבל אלה עשר התרופות הטובות ביותר שתמצאו במטבח

 

עשרה מאכלים. כל אחד מהם מייצג קבוצת מזון שונה אך לאף אחד מהם אין התאמה מלאה עם הקבוצה אליה הוא שייך. הם אינם מומלצים לכל אחד, אך בדרך כלל הם יעשירו את התפריט, יעלו את איכותו ויהפכו אותו לבריא יותר. כל אחד מהמאכלים יכול לשמש כתחליף טבעי לחיסון, תרופה או מולטי-ויטמין.

 


1. פרופוליס ואבקני דבורים
 
פרופוליס, אחד מתוצרי הדבורה, נקרא גם הפניצלין או האנטיביוטיקה של הטבע, מאחר ומשייכים לו איכויות אנטיביוטיות. הפרופוליס עשיר בויטמיני E, C, B, A, חומצות אמינו, פלבנואידים, נחושת, ברזל, מגנזיום ואבץ.

 

הפרופוליס מוכר לרבים כמרפא ומקל על דלקות בפה ובגרון: הוא פועל נגד בקטריות, מחטא, מפחית שיעול, מנקה כיבים בגרון, ממריץ את מערכת החיסון ונותן אנרגיה. הפרופוליס נחשב כיעיל בזמן מחלה וגם כטיפול מונע המחזק את המערכת החיסונית. בזכות תכולה וריכוז הויטמינים והפלבונואידים שבו הוא נחשב כנוגד חימצון, הפועל באופן הדדי עם ויטמין C ואבץ. אך מעבר לסגולותיו הידועות, משמש הפרופוליס לטיפול בפצעי פה פנימיים (אפטות) ובכיבי קיבה ומומלץ גם לטיפול בפצעים חיצוניים על ידי מניעת כניסת בקטריות ומזיקים ובכך מאפשר טיפול וריפוי מהירים יותר של הרקמות והתאים.


הפניצילין של הטבע. דבורה אוספת צוף (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

ניתן להשיג את הפרופוליס בחנויות טבע ורשתות פארם גדולות. הוא מגיע בצורת תרסיס, משחה, כדורים וסוכריות למציצה.

למי לא? לסוכרתיים, לאנשים שאלרגים לדבש. הוא אינו מומלץ גם לנשים בהריון בגלל השיירים הרעילים של העופרת. כדי להמנע משיירים אלו מומלץ לקנות פרופוליס אורגני.

אבקני דבורים הם אבקנים של פרחים, הנאספים על ידי הדבורים לצורך ייצור דבש. האבקנים עתירים בויטמינים (כל הוויטמינים ממשפחת B וכן ויטמינים: A ,C ,D ,E ,K), מינרלים (אבץ, מגנזיום, יוד, אשלגן, סידן, זרחן, סיליקון, מנגן, ברזל), עשרות סוגי אנזימים וכל חומצות האמינו.

האבקנים נצרכים דרך תוסף תזונתי המשמש מקור טוב לאנטיאוקסידנטים ולחיזוק מערכת החיסון,

ומקור מהיר וזמין של אנרגיה, דבר החשוב בעיקר לספורטאים.

למי לא? לילדים מתחת לגיל שנתיים שיכולים לפתח רגישות לאבקנים.

2. יין אדום
 

יין אדום מכיל פלבנואידים המורידים רמת כולסטרול ומונעים התחמצנות של הכולסטרול הרע. לפלבנואידים שבו השפעה נוגדת-דלקת ולכן חיוניים למניעת התהליך הדלקתי ותהליכי הקרישה המעורבים במחלות טרשת עורקים. היין האדום מופק מקליפת הענב, שם ריכוז הפלבנואידים (שבין היתר משמשים כנוגדי החימצון) גבוה, ועל כן הוא "בריא" יותר בהשוואה ליין לבן, המופק מתוכן הענב. 

יין אדום מעכב את חמצון הכולסטרול במידה משמעותית. סגולה זו של היין הינה ניגוד לקשר ישיר שנמצא בין צריכת אלכוהול ושכיחות מחלות לב ומחלות של כלי הדם הכליליים.

למי לא? אלו הנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה לפתח מחלות כלי דם כליליים של הלב מוגבלים ל-5 כוסיות לשבוע, ואם קיימת רגישות להשפעתו, יש להגיע לכמות זו בהדרגה. אנשים השומרים על משקלם יכולים לשלב יין אדום בתפריטם, אך יש להחשיבו כמנת סוכר (כוסית יין יבש מכילה 80 קלוריות).

3. שוקולד מריר
 

אמנם השוקולד מכיל הרבה שומן וקלוריות, אך יש לו גם ערך בריאותי של ממש - הוא עשיר בנוגדי חימצון המשחקים תפקיד חשוב בשימור כלי דם ובמניעת מחלת לב וסרטן. פולי הקקאו משחררים את הכימיקל סרוטונין, הנותן הרגשה נפשית טובה, מסייע להתגבר על עייפות ומספק אנרגיה זמינה. כמות מנטרלי החמצון בשוקולד מריר כפולה מבשוקולד חלב וגם שזיפים, פי 3 מצימוקים ופירות יער והרבה יותר מבפירות וירקות כמו תות, תרד, ברוקולי, פלפל, ענבים, בצל ועוד.


המממ... והוא גם בריא. עכשיו רק צריך לשלוט בכמויות (ויז'ואל/פוטוס)

 

השוקולד אומנם מכיל 20 מ"ג קפאין ל-100 גרם מוצר, אך כמות זו בטלה מול רמת הקפאין המצויה בקפה או תה. ההגבלה המשמעותית בשוקולד היא השומן, ולכן כדי ליהנות מסגולות השוקולד - וכמובן גם מטעמו - מבלי להזיק לבריאות, חשוב להקפיד על הכמויות. 

שוקולד לא מיועד לכולם אבל לפני כן חשוב לנפץ כמה אמונות רווחות:

1. שוקולד דווקא מתאים לבעלי כולסטרול גבוה: השומנים הרווים של חמאת הקקאו מכילים בעיקר חומצה סטארית אשר לפי מחקרים אינה גורמת לעלייה ברמת הכולסטרול בדם.

2. שוקולד מריר דווקא מתאים לסוכרתיים: בעל ערך גליקמי של 20.

3. שוקולד דווקא מתאים לרגישות למיגרנות: במחקרים שנעשו לא נמצא קשר ישיר בין אכילת שוקולד ובין כאבי ראש.

4. שוקולד אינו מאכל כה אלרגטי: מה שמתעתע הוא ממתקים המכילים שוקולד ובנוסף חומרים אחרים אשר יכולים לגרום להתפתחות אלרגיות, כגון אגוזים, סויה וגלוטן.

5. אין הוכחות ששוקולד הינו הגורם הישיר לפצעי האקנה או מחמיר את המצב. מטופלים שהורידו את השוקולד לחלוטין מהתפריט, לא פתרו בהכרח את תופעת הפצעים. 

אז למי הוא לא טוב? מאחר והדגש בצריכת השוקולד וכל היתרונות שלו מבוססים על צריכה שפויה ומתונה, השוקולד אינו מומלץ לאלו שמתקשים לשלוט בכמויות אכילתו.



4. כרוב כבוש
 

שילוב של ירק בעל איכות תזונתית עם אופן עיבוד מזון הבריא ביותר (כבישה) מעניק מוצר איכותי ובריא.

כבישה היא טכניקת עתיקה של הכנה ושימור אשר בה המזון מעובד באופן טבעי על ידי מיקרואורגניזם כמו בקטריות. טכניקה זו מביאה לפירוק הפחמימות והחלבון ומביא למוצר סופי שונה מהמקור, כמו יוגורט (המקור: חלב), שמן זית (זיתים), וכאמור כרוב כבוש. להבדיל מכבישה תעשייתית, שבדרך כלל מכילה כמות עצומה של נתרן וכימיקלים אחרים, כבישה ביתית שומרת על כמות הוויטמין C שבכרוב, אבל מעבר לכך מניבה תרבית חיה וטבעית: חיידקים טובים הדרושים למעיים לשיפור העיכול ומערכת החיסון. התרבית החיה - פרוביוטיק - יעילה נגד דלקות, מגדילה את ייצור התאים הבריאים בגוף, מצמצמת את הכולסטרול הרע ומגבירה את הכולסטרול הטוב.


עזבו את השימורים וכבשו לכם כרוב (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

מעבר לכך, לכרוב הכבוש יש את היתרונות של הכרוב החי: הוא מכיל אנתוציאנין, פיטוכימיקל נוגד חמצון התורם להאטת תהליך ההזדקנות ובעיקר הזדקנות המוח. בנוסף, אכילת כרוב מסייעת במניעת מחלות לב וכלי דם. רמת ספיגת הסידן בכרוב כפולה מזו של החלב. הוא טוב לעיכול ועל כן מונע עצירות וטחורים.

למי לא? לאלו המתכננים לקנות את השימורים התעשיתיים, עמוסי הנתרן והכימיקלים.

5. עשב החיטה
 

צמח רב-שנתי אשר במצבו הטבעי אינו בר עיכול, אלא רק לאחר מיצויו. משתמשים במיץ עשב החיטה, אותו סוחטים מהעלים אשר תכולת חומרי התזונה מרוכזת וגבוהה: כל 100 גרם עשב חיטה יוצרים 45 מ"ל מיץ עשב חיטה שווה ערך לקילוגרם של ירקות גינה.

הוא מכיל 70% כלורופיל, מחזק עד מאד את מערכת החיסון, תכולת החלבון עומדת על 12%, כולל 17 חומצות אמינו (ובהן 8 חומצות האמינו החיוניות), בעל מגוון רחב של מינרלים ומקור עשיר לוויטמין C ו-A, ומקור טוב לוויטמין B, K ו-E. הוא מעודד ייצור תאי דם אדומים הנושאים חמצן לתאי הגוף, מטהר רעלים בגוף על ידי חימצון כדוריות דם לבנות המחזקות את המערכת החיסונית ומגביר את סבילות הגוף למאמץ.

קחו אויר, ממשיכים: מיץ עשב החיטה מטהר את הדם ואת הכבד, מווסת את רמת הסוכר בדם, מוריד לחץ דם וכולסטרול, מגביר את רמת האינזימים בתאים ומסייע בכך להתחדשות התאים ורענון המטבוליזם, מחזק את מערכת החיסון, מפוגג עייפות ומעלה את רמת האנרגיה בגוף. ואם זה לא מספיק אז דעו לכם שיש הגורסים כי שתיית מיץ עשב חיטה יכולה לתרום לירידה במשקל מכיוון שהוא מטהר את הגוף מרעלים, ממיס את הסתימות לאורך המעי ומאיץ את פעילות חילוף החומרים בגוף.


שדה חיטה. מיץ מהעשב יעשה לכם רק טוב (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

לפני שאתם ממהרים ללגום, כדאי לדעת שטעמו מר מעט ואינו טעים. עם זאת, לא מדובר במיץ שנועד לשתייה לרוויה, ולכן אין צורך בשתייה מרובה. 

למי לא? בגלל תכולתו המרוכזת, יהיו כאלה שבימים הראשונים יסבלו מבחילות, ולכן יש להתחיל לצרוך אותו באופן הדרגתי. יש המסבירים את התופעה הזו כניקוי הגוף מרעלים. 

6. אבקת מי חלבון WHEY
 

אבקת מי חלבון, תוצר נלווה בתהליך ייצור הגבינה, מכילה חלבון הנחשב לטוב ביותר מבין סוגי החלבונים בגלל מהירות ספיגתו בגוף, הרכב חומצות האמינו שלו וכמות המינרלים: סידן, זרחן, מגנזיום ואבץ. התוצר נמצא בראש רשימת תוספי מזון לספורטאים ומטרתו לספק לגוף חלבונים איכותיים לבנייה

מודעה  
 
   
ושיקום של השרירים לאחר האימון. ולא רק ספורטאים: אבקה זו מומלצת לשיקום מטופלים בתקופת החלמה של מחלות כרוניות, טיפול בעור, ציפורניים רקמות ומהווה מקור חלבון איכותי לצמחונים.

לאבקה מיוחסים יתרונות בריאותיים שונים: 

1. תפקוד פיסי. אבקת מי החלבון היא חלבון מלא, כלומר מכילה את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף, כך שהיא מגבירה את הביצועים של האתלטים. זהו המזון הטבעי היחיד המכיל חומצה אמינו BCAAs אשר בניגוד לחומצות אמינו אחרוןת נספגת ישירות בשרירים ובכך עוזרת לבנייה מחודשת של רקמות ושיקום רקמות הגוף.

2. שמירה על משקל. רמת השומן באבקת החלבון נמוכה מאוד. החלבון עצמו צורך יותר אנרגיה לעיכול, מוריד את הערך הגליקמי של הארוחה וטוב לדיאטות המתבססות על ערך גליקמי נמוך או דלות בפחמימות.

3. בריאות מערכת הלב וכלי הדם. אבקת מי החלבון מורידה את לחץ הדם וכתוצאה מכך צונחת ההסתברות ללקות בשבץ ובהתקף לב. 

4. תזונה למטופלים במחלות כרוניות. מטופלים בשיקום ממחלות כרוניות מאבדים בדרך כלל במחלתם רקמות ומסת גוף. הם חסרי תאבון ולכן תזונתם לקויה. אבקת חלבון היא תזונה מושלמת עבורם כי היא עדינה, נוחה לעיכול וטעמה קל.

5. סוכרת. אבקת מי חלבון מבוססת על חלבון דל בשומן ובפחמימות, מצרך חשוב לסוכרתיים, ולכן תורם להורדת הערך הגליקמי של המזון הנצרך.

6. תזונת פעוטות. אבקת מי חלבון מכילה את אותם הרכיבים המצויים בחלב אם ומשמשת רכיב חיוני בפורמולות של מזון לתינוקות. אבקה זו גם טובה לאישה מניקה הזקוקה להגדיל את צריכת החלבון בגוף.

7. גיל המעבר (הזדקנות בריאה). עם הגיל נוטה הגוף לאבד ממסת השריר. לכן, חשיבות התזונה החלבונית בגיל זה עולה בשל הצורך בחיזוק השרירים, במיוחד אם גם עושים ספורט. תרומה נוספת של האבקה בגיל זה היא מניעת ירידה בצפיפות העצם, הדורשת גם היא תזונה עשירה בחלבון.



7. נבטים
 

רבים מתייחסים לנבטים כאל אוכל בריאות ורק מעטים מאלו שאוכלים את "מזון הארנבות" הזה מבינים עד כמה הוא בריא. הנבטים הם למעשה הגרסה הצעירה של הצמח המקורי, דבר שהופך אותם למקור עשיר ואיכותי להרבה דברים טובים: נוגדי חמצון, מינרלים, ויטמינים, סיבים תזונתיים, חומצות אמינו חיוניות וגם מעט חומצות שומן הכרחיות. 


טעם עדין של הצמח המקורי (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

קיימים סוגים רבים של נבטים, כל סוג ויתרונותיו הייחודיים:

  • נבטי אלפלפה: שכיחים ביותר. עשירים במיוחד בסידן ובזרחן ומכילים חלבון איכותי וסיבים תזונתיים. טובים במיוחד לסובלים מבעיות של עצמות, כמו שברים, נקעים, אוסטיאופרוזיס וכן לבעיות של קרישת הדם.
  • נבטי ברוקולי: מכילים שפע של נוגדי חמצון המגינים על החומר התורשתי מהשפעתם המזיקה של חומרים מסרטנים. נבטי הברוקולי תורמים למניעת התפתחות יתר לחץ-דם ומחלות לב שונות. הם מספקים הגנה על הלב והכליות מדלקות ומאפשרים ריפוי כיבי קיבה.
  • נבטי כוסמת: מרגיעים אלרגיות, מחטאים מפני פטריות וחיידקים, מרפאים מחלות בדרכי השתן, שומרים על שלמות דפנות כלי-הדם.
  • נבט חיטה: עשיר במיוחד בויטמיני E ,B1, B2 ויש בו הרבה ברזל ואבץ. צריכתו מומלצת לסובלים מאקנה או מעור יבש, לאיזון הורמונלי, לתקופת גיל המעבר, ולהרגעה.
  • נבטי צנוניות: מכילים כמות גדולה של נוגדי-חמצון.
  • נבטי ונבטוטי עדשים: מונעים יציאת מינרלים מעצמות, מרפאים חסר-דם ומסייעים לבניית רקמות.
  • נבטוטי שעועית: מכילים חלבון איכותי ומאוזן (19 חומצות אמינו), המסייעים לתחזוק ולבנייה של הרקמות. בנבטוטי השעועית מצויים פלבונואידים אשר מגוננים מפני סרטן ראות ושד.
  • נבטי חילבה: מרפאים דלקות בדרכי-השתן, מגבירים יצור החלב במיניקות, מבטלים יצירת גזים במערכת העיכול, מנקים את הכבד, מורידים רמות הסוכר בדם ומרככים את העור.

8. זיתים
 

ברור לכולם ששמן הזית נמצא בקטגוריית המזון הבריא. אז מדוע מטילים רבים ספק ברמת האיכות התזונתית של הזיתים?

 

מדובר בפרי בריא שמכיל לא מעט רכיבים חיוניים לבריאות: בעל ריכוז טוב מאוד של שומן חד בלתי רווי וריכוז טוב של ברזל וויטמין E, וכן סיבים תזונתיים. הזית הטבעי לא ממש טעים כי מכיל רכיבים מרים אותם ניתן להוציא ע"י תהליך הכבישה. 


כמו עם הכרוב, לכו על כבישה ביתית (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

בימים מודרניים אלו, הכבישה היא תעשייתית המבוססת על הגדלת ריכוז הנתרן והוספת כימיקלים נוספים המזיקים לבריאות ופוגעים באיכות המוצר. לעומת זאת, וכפי שצוין בפרק על הכרוב הכבוש, הכבישה היא טכניקה שבה מעבדים את המזון באופן טבעי על ידי בקטריות. בתהליך זה, התרבית החיה (כאמור, פרוביוטיק) עוזרת מול דלקות, מגדילה את יצור התאים הבריאים בגוף ומקטינה את ההסתברות לסרטן המעי.

מרכיב השמן בזית הוא ברובו חד בלתי רווי אשר מוריד את רמת הכולסטרול הרע (LDL) ללא הורדה משולבת של הכולסטרול הטוב (HDL) כך שהיחס ביניהם משתפר ומשפיע על רמת הכולסטרול הכללית. כמו כן מסייע בהורדת לחץ דם, מקטין את ההסתברות למחלות הסרטן על ידי מניעה והשמדת תאים סרטניים, ומביא ליציבות רמות הסוכר בדם.

למי לא? מאחר ושימורי זיתים מכילים כמויות גדולות של נתרן, אין לאכול מהם במקרים של הפרעות בלב ובכליות, לחץ דם גבוה ובקצת. אלו הסובלים מעיכול הזית, מומלץ שינסו את הזית השחור.

9. ליקריץ
 

הרוב מכירים את הליקריץ כסוכריה בשל טעמה היחודי, אך רקיחת הסוכריות היא תעתוע תעשייתי: הסוכריה עשויה מאניס ובקושי מכילה את שורש הליקריץ. שורש אמיתי של ליקריץ הוא שורש של בריאות. המצרים והיוונים הקדמונים השתמשו בו לטיפול בגרון וכיום הוא משמש מוצר בסיס לסוכריות לכאבי גרון. בסין נחשב שורש הליקריץ לצמח המרפא השני בגודלו (הראשון הוא הג'ינסנג). הוא טוב לבעיות בדרכי השתן, עייפות, אלרגיות, ניקוי רעלים מהגוף וחיזוק המערכת החיסונית.

הליקריץ גם ידוע כמחזק מפרקים ומוריד סוכר בדם ותמצית השורש בעלת השפעה אסטרוגנית בגיל המעבר ועוזרת למערכת העיכול. שורש ליקריץ למעשה מכיל חומצת ה- glycyrrhizin המשמשת כממתיק חלופי לסוכר במיוחד עבור סוכרתיים

למי לא? החומר הפעיל בליקריץ מתפקד כמו הורמון האדרנל-גלנד ואומנם מספק לו את סגולתו האנטי דלקתית (כמו הקורטיסול) אך הוא גם ידוע כחומר המעלה לחץ הדם בגלל תכולת ה- glycyrrhizin (בין 2 ל-9 אחוזים). לכן אסור לבעלי לחץ דם גבוה ולאלו הנמצאים בסיכון גבוה לאי תפקוד הלב, הפרעות בכבד ומחלת כליות. 

10. אצות
 

אצות הן צמחים קדומים מאוד על-פני כדור הארץ המהוות מקור תזונה עשיר ביותר. הן מספקות כמעט כל ויטמין, מינרל, אינזים וחומצת אמינו חיוניות. בנוסף, אצות מכילות כלורופיל, החומר המקנה את הפיגמנט הירוק לצמח ובעל חשיבות רבה לגוף האדם: הוא מסייע בניקוי רעלים בגוף ובריפוי פצעים בדרכי העיכול, מקל על דלקות, מחדש רקמות ומסייע בהפעלת אנזימים לייצור ויטמינים.


צמח קדום - ובריא. אצות (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

 

לאצות תכונות אנטי-פטרייתיות ואנטי-בקטריאליות. הן מחזקות ומחדשות את המערכת ההורמונלית, מחזקות דם (יעיל במיוחד למצבי אנמיה), מעלות את רמת האנרגיה, משפרות את חילוף החומרים, מחזקות את מערכת החיסון ומאזנות את מערכת העצבים. בשל תכולת היוד הגבוהה הן משפרות את פעילות בלוטת התריס וממריצות את פעילותה. 

קיימים סוגים רבים של אצות: קלפ, אצת השלפוחית, אצת קומבו, ווקאמה היג'יקי וארמה אך המומלצות ביותר הן:

1. האצות הכחולות-ירוקות. מכילות מאגר גדול של כל חומצות האמינו החיוניות, אנזימים, מינרלים, ויטמינים (תכולה גבוהה של B12), כלורופיל, ובעלות רמת החלבון הגבוהה ביותר - 60 אחוז. יתרונה הגדול הוא בכך שהיא יכולה לסנתז חנקן מן האוויר ולייצר חומצות אמינו.

2. אצת הספירולינה. אצה כחולה מיקרוסקופית החיה במים מתוקים. מכילה הרבה חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3, כ-70 אחוז חלבונים המכילים את כל חומצות האמינו החיוניות, בטאקרוטן (A), ויטמינים E ו-B, וכן רמה גבוהה של ברזל שזמינותו לגוף גבוהה. אצת הספירולינה משפרת את הראייה, מונעת אנמיה ויכולה להקטין נזק שנגרם לכליות עקב צריכת תרופות.

3. אצת הכלורלה. שע"פ מחקרים מחזקת את מערכת החיסון, מפחיתה כולסטרול ומונעת הצרת עורקים שעלולה להביא להתקפי לב ולשבץ


לסיכום - למה דווקא מאכלים אלו?

הטבע מספק לנו עשרות מאכלי בריאות, אז מדוע בחרתי דווקא בעשיריה הנ"ל? אני בטוחה שרוב המאכלים שברשימה מוכרים וידועים לכם, אך באותה מידה אני בטוחה שרמת ההכרות עימם לא מבוססת על הערכה הולמת לאיכותם. לזכותם גם יאמר שהם יכולים להוציא אותנו מהמסגרת השגרתית של המאכלים המקובלים ולתת לנו זוית חדשה של תזונה בריאה: אפשר ליהנות מקינוח של שוקולד מריר, להמתיק מאכלים עם ליקריץ, לבלות בפאבים על יין אדום וזיתים, להעשיר את הסלט הפשוט בנבטים, לגוון את צריכת החלבון בחטיפים ומשקאות על בסיס מי חלבון ולגלגל אצות לא רק עם אורז ודגים.

 

אפשר בהחלט לעשות את כל אלו, ועדיין לשמור על תפריט בריא.

 

 

אוסנת הראל 

פורסם:  04.03.08, 00:21
לייבסיטי - בניית אתרים